נספחים

הישות המבצעת

הישות המבצעת אחראית לניהול השוטף של המדינה ולביצוע כלל המשימות הנדרשות להפעלתה.

מבנה הישות המבצעת

הישות המבצעת מורכבת מאוסף של משרדים, שכל אחד מהם אחראי לתחום ביצועי רחב ומוגדר. לצורך מילוי משימותיהם נעזרים המשרדים בגופי ביצוע ייעודיים, האחראים על תתי־תחומים במסגרת תחום האחריות הכולל של המשרד. מפת המשרדים וגופי הביצוע שתחת אחריותם מפורטת בנספח משרדי הישות המבצעת וגופי הביצוע הכפופים להם

מבנה הישות המבצעת מבוסס במידה רבה על משרדי הממשלה וגופי הביצוע הקיימים כיום, מתוך הכרה בכך שרבים מהם מבצעים את תפקידם באופן מקצועי ויעיל. לצד גופים אלה נוספו מספר משרדים חדשים שנועדו לתת מענה לחסרונות שהתגלו במבנה השלטוני הקיים.

משרדים חדשים שנוספו

במודל החדש איתרנו צורך במשרדי ממשל חדשים. כל משרד חדש מבנהו ותפקידו מתואר במפורט בנספח הנקרא בשמו. המשרדים החדשים הם:

  • המשרד לניהול מצבי חירום ותשתיות חירום
  • המשרד לתשתיות משפט (מחליף את משרד המשפטים)
  • המשרד לשלטון מקומי
  • משרד החזון
  • המשרד לקירוב אוכלוסיות
  • המשרד לפיתוח ממוקד
  • משרד הרווחה והחוסן הציבוורי (משדרג את משרד הרווחה הנוכחי)
  • המשרד שבין הכסאות

פעילות בין משרדית מתוארת בנספח הכנת תקציב במודל החדש.

פעילות בין ישותית מתוארת בנספח תכנון שנתי ברשות המבצעת בשיתוף הרשויות הציבורית והמבקרת.

שינוי מרכזי

אחד השינויים המרכזיים בדמוקרטיה החדשה הוא העברת האחריות לקביעת המדיניות ולניהול השוטף מן הדרג הפוליטי אל הדרג המקצועי. בראש כל משרד יעמוד מנכ"ל המשרד, אשר ישמש כמשרת ציבור בכיר ויהיה אחראי על תכנון מדיניות המשרד, יעדיו ותוכניות העבודה שלו, על גיבוש הדרישות התקציביות הנדרשות למימושן, על ניהול משאבי המשרד, על התקשרויות עם גופי ביצוע וספקים, על ניהול הביצוע ועל השגת יעדי המשרד.

משך כהונה של משרת ציבור בכיר

כהונתו של משרת ציבור בכיר תיבחן מחדש בישות המבקרת לאחר ארבע שנים. במסגרת בחינה זו תעריך הישות המבקרת את המשך התאמתו לתפקיד, תוך התייחסות לביצועיו, לעמידתו ביעדים, לתרומתו להתפתחות המשרד ולצורך בהתחדשות ניהולית. כהונתו של כל משרת ציבור בכיר תהיה מוגבלת לשמונה שנים לכל היותר. הרשות המבקרת תוסמך גם להדיח משרת ציבור בכיר לפני הזמן על פי שיקוליה. הנימוקים להדחה יתועדו במסמכי הישות המבקרת ויוצגו למי שיהיה מוסמך לראותם.
משרתי ציבור בכירים בישות המבקרת יעברו תהליך דומה תחת בקרת הישות הציבורית.

מול כל מנכ"ל משרד ביצוע יעמוד משרת ציבור בכיר בישות המבקרת, האחראי על הביקורת של המשרד. תחומי הביקורת יפורטו בפרק העוסק בישות המבקרת.

נושאים רבים מחייבים שיתוף פעולה בין מספר משרדים. בדמוחארטה הקיימת, התיאום בין משרדים מתבצע במידה רבה באמצעות השרים וישיבות הממשלה. בדמוקרטיה החדשה, שבה אין שרים ואין ממשלה במובנה המסורתי, יבוצע התיאום באמצעות מחלקות תיאום בין־משרדיות שיפעלו בכל משרד.

כאשר נושא מסוים מחייב שיתוף פעולה בין מספר משרדים, ייפגשו נציגי מחלקות התיאום של המשרדים הרלוונטיים, יגבשו תוכנית עבודה משותפת ויעקבו אחר ביצועה. בדרך זו תפעל הישות המבצעת כמערכת אחת ולא כאוסף של משרדים נפרדים.

אחד מיתרונותיה המרכזיים של הישות המבצעת הוא רציפות ניהולית. המדיניות לא תוחלף בכל פעם שמתחלפת קואליציה, אלא רק כאשר הציבור או מנגנוני הבקרה יצביעו על צורך אמיתי בשינוי.

הפירוט המלא של משרדי הישות המבצעת, גופי הביצוע הכפופים להם ומפת הכפיפות של גופי הביצוע למשרדים השונים מופיע בנספח "משרדי הישות המבצעת והגופים הכפופים להם".